ביטול ייפוי כוח מתמשך עקב ניגוד עניינים – ניתוח פסק דין ומסקנות מעשיות

מבוא ותקציר מנהלים

בהחלטה מיום 28.7.2026 הורה בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופטת הבכירה אורלי שמאי-כתב) על ביטולו של ייפוי כוח מתמשך מופעל ותקף ביחס לרכושו של מייפה הכוח (המכונה בהחלטה "האשל"א"), ועל מינויה המיידי של עמותה מוסמכת כאפוטרופוס חיצוני מקצועי לרכוש, וזאת חלף מיופת הכוח שמונתה מלכתחילה. הייחוד בהחלטה זו הוא בכך שאין מדובר בסירוב להפעיל ייפוי כוח מתמשך מלכתחילה (מצב שכיח יחסית בפסיקה), אלא בביטול רטרואקטיבי-אופרטיבי של ייפוי כוח שכבר הופעל ופעל בפועל משך תקופה, עקב ניגוד עניינים מובנה שנוצר בין מיופת הכוח לבין מייפה הכוח.

ההחלטה ניתנה בגדרם של שני הליכים מאוחדים (א"פ 55487-01-26 ו-15883-05-25), בעקבות תביעה כספית עתירת-היקף שהגישה מיופת הכוח עצמה כנגד רכושו של מייפה הכוח, במקביל להמשך תפקודה כמי שאמונה על ניהול אותו רכוש. בית המשפט קבע כי די בקיומו של ניגוד עניינים מבני שכזה – ללא צורך בקביעה פוזיטיבית של מעשה שלא כדין – כדי להצדיק ביטול ייפוי הכוח ביחס לרכוש, תוך השארתו על כנו ביחס לעניינים הרפואיים-אישיים בלבד.

להלן ניתוח מלא של פסק הדין, הנמקותיו המשפטיות, האסמכתאות עליהן נשען, והמסקנות המעשיות הנגזרות ממנו עבור עורכי דין, מתכנני עיזבון ומייפי כוח פוטנציאליים כאחד.

רקע עובדתי וכרונולוגיה

האשל"א חתמה ביום 4.10.2020 ייפוי כוח מתמשך, בו מונתה מיופת כוח – המשיבה בהליך – לפעול בשמה ומטעמה הן בעניינים הרכושיים והן בעניינים האישיים-רפואיים. שלושת ילדיו של האשל"א מנישואין קודמים שלה – ההוו אלו מבקשי ההליך ומשיבי מס' 3 בהליך – פנו לבית המשפט בשתי הליכים המאוחדים שבמרכזם החלטה: אחד מהליכים עניינו בביטול ייפוי הכוח המתמשך, ומינוי מיופה חלופי לכל ענייני האשל"א. המלצת העובד הסוציאלי היתה למינוי אפוטרופוס חיצוני-מקצועי על רכוש האשל"א בלבד, שעליה הסכימה המשיבה ונקבע מועד דיון לבחינת עמדות הצדדים.

אלא שבטרם הדיון, המשיבה עצמה הגישה כנגד האשל"א תביעה כספית רחבת ידיים המכסה על רוב נכסיה של האשל"א, ערכה כוללת מס' ₈2,902,128 ₪, מפורטת לארבעה רכיבים עיקריים (כפי שפורטו בהחלטה הקודמת מיום 8.7.26): חלק בתמורת מכירת דירה משותפת; פיצוי בגין דמי טיפול וקבורה; דמי שכירות מגורעים; והשבת עלות מגורים ועלות עבודת עובדת זרה שהעסיקה לטענתה. לכך נוסף סכום נוסף של מעל 163,000 ₪ בגין יתרת חוב נטענת.

בכך נוצר מצב בו מי שהוענק על פי ייפוי הכוח לנהל את רכוש האשל"א ולדאוג לטובתו – הוא בעונו ובאותו הזמן הנתבע בסכסוך ארוך של עשרות אלפי שקלים מרכוש האשל"א. נוסף על כך, חלק בלא מבוטל מהסכום הנתבע כבר גובה בפועל על ידי המשיבה – עוד בטרם הגשת התביעה עצמה.

השאלה המשפטית

השאלה שעמדה לפתחי השופטת הייתה חדה וברורה: האם ניגוד עניינים מבני בין מיופת הכוח לבין מייפה הכוח, המצדיק ביטול ייפוי כוח מתמשך המופעל והמופעל בפועל ברכוש, ומחייב מינוי אפוטרופוס מקצועי חיצוני תחתיו? ובדור זה – האם בית המשפט רשאי לעשות כן מבלי קביעת ממצא שיפוטית שלפיה פעלה בפועל מופעל שלא לטובתה של האשל"א, ומבלי שמוצה הוכחה עובדתית מלאה בעניין מרכז.

מסגרת הלכה הנוספת, שבה התמקדה השופטת שמאי-כתב: האם די בקיומן של נסיבות מבניות של ניגוד עניינים מבני כדי להצדיק ביטול, או שמא דרושה קביעה פוזיטיבית של פעולה פסולה בהפרת חובת אמון.

המסגרת הנורמטיבית

ההסדרה הנורמטיבית שבמרכז החלטה היא חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962, על וגלגולו במסגרת תיקון 18 משנת 2016, אשר עיגו לראשונה את מוסד ייפוי הכוח המתמשך בדין הישראלי.

עקרון האוטונומיה עומד בלב החקיקה: סעיף 36 לחוק מורה ליתן משקל רב לרצונו המבוטא של האדם בבחירת מיופה כוח מטעמו ובאופן פעולתו, מתוך הכרה בעקרון כיבוד אדם וצמצוםות הרצון. בצד זה, מטיל החוק על בית המשפט חובת פיקוח מתמשת על אופן פעולתו של מיופה הכוח, לרבות מכח סעיף 48 לחוק המאפשר לבית המשפט לבחון מיוזמתו את המצב הרפואי-תפקודי של מייפה הכוח ואת הצורך במנגנון.

לצד עקרון זה, עומד עקרון העל המבואר של החוק – שמירה על טובתו של האדם הנזקק לסיוע. כפי שצוטט בהחלטה, מדברי הסבר לתיקון 18 (ה"ח הממשלה תשע"ה, כ"ז בחשון תשע"ה, 27.10.2014, עמ' 890) עולה חשש מפורש מפני מצבים בהם הרצון המוצהר כלפי אינו משקף את רצונו האמיתי של האדם, עקב השפעה בלתי הוגנת, וכי יש חשש במיוחד לאוכלוסיות אינטרסנטיים מקרובי משפחה הנהנים מיופי כוח לטובתם השלהם.

מכאן, בית המשפט נדרש לאזן מדויק בין שני הערכים: מצד אחד כיבוד הרצון האוטונומי, ומצד שני בדיקה מהותית של אותה רצון – האם הוא אכן משקף את טובתו האמיתית של האדם, או שמא נוצל בהשפעה בלתי הוגנת. בהקשר זה מעניק האפשרות לבית המשפט, במקרים המתאימים, להורות על ביטול ייפוי כוח מתמשך או ביטול מינוי מיופה הכוח על פיו, אף שאותה חתום עדיין בתוקף. במישור לכך נקבע סעיף 32(א)(3) לחוק הכשרות – הואותה סעיף עליו ביסס בית המשפט את החלטתו הסופית במקרה דנן.

ניתוח נימוקי של בית המשפט וסקירת האסמכתאות

בית המשפט נשען על שרשרת פסיקה ענפה בנוגע לאיסור העמדה של נושא-משרה משפטית נגד בעל הדין על מינויו ומינוי מיופה כוח. עמוד התווך בפסיקת א"פ (משפחה טבריה) 23077-06-10 אלמוני נ' פלוני (חסוי) [נבו] (24.10.2010), בה קבע כב' השופט זגורי כי עצם הבקשה למנות אדם כאפוטרופוס לגוף ולרכוש של חסוי, בעת שהמבקש מצוי בצדד מול החסוי בהליך משפטי, פותחת דלת לניגוד עניינים מובנה הפוגע בעקרון האמון שעליו משתית מערכת המינוי. עקרון זה אומץ על ידי בית המשפט כאנלוגי ישיר למצב שבו מיופת הכוח עצמה נמצאת בהליך משפטי כספי מול האשל"א.

בסקירת ההלכה העכשווית, בית המשפט ציטט אף את פסק דינה של כב' השופטת הילה גלבוע מבית המשפט לענייני משפחה בירושלים – א"פ 64801-11-22 (1.5.2025) – בו נקבעה המסגרת העקרונית המלאה: חוק הכשרות מצוי על קו התפר בין חירות הפרט לכבוד, לאוטונומיה ולקניין, לבין כוחה של המדינה להגן על מי שאינו יכול לדאוג לענייניו הראויים (בהסתמך על א"פ 40061-11-19 הקרן לטיפול בחסוים נ' ש.ל [נבו] (09.12.2019)). עם זאת, נפסק באותה פסיקה כי צד או צד – ייתכן שהרצון האוטונומי של האדם אינו משקף את טובתו האמיתית, ועל כן מוקנה לבית המשפט, במקרים המתאימים, שקול דעת להורות על ביטול ייפוי הכוח או על ביטול מינוי מיופה הכוח על פיו.

בעניין העקרוני של ניגוד עניינים, ציטטה השופטת את עמ"ש (מחוזי מרכז) 52103-10-22 ש.א נ' ל.ג [נבו] (28.5.2023), פסקאות 47-49, המבאר כי אין בכדי קיומו של ייפוי כוח מתמשך העומד בתוקפו כדי למנוע מבית המשפט להפעיל שיקול דעתו ולהורות על ביטולו כאשר הדבר נדרש לשמירה על טובתו של מייפה הכוח. בהמשך לכך, צוטטה השופטת את עמ"ש (מחוזי ת"א-יפו) 43915-12-25 א.ג נ' ב"כ היועמ"ש במשרד הרווחה [נבו] (28.6.2026) כתקדים מחוזי עדכני לאותה גישה.

מיישום האסמכתאות הלכה לעובדות: המשיבה היא בת זוגותו/קרובת משפחה של האשל"א אשר הגישה דרישה כספית בהיקף משם אותו רכוש שעליה היא אמורה לנהל; מדובר בניגוד עניינים מובנה באופן קלאסי. בית המשפט הדגיש שאין צורך בקביעה פוזיטיבית כי המשיבה בפועל נגד טובת האשל"א – די בקיוון נסיבות המעררות ספק אמיתי שמערעות את העקרון שעליו נננה המינוי. בית המשפט הוסיף והדגיש כי המשיבה עצמה אינה יכולה לנהל את הגנת האשל"א מפני תביעתה שלה עצמה, ואף לא תוכל להגיש תביעות נגד עצמה ככל שידרש.

הכרעת בית המשפט והסעדים האופרטיביים

בית המשפט קבע כי אין צורך בקביעה פוזיטיבית שלפיה המשיבה פעלה בפועל נגד טובת האשל"א. די בקיומן של נסיבות המעמידות את מיופת הכוח מול האשל"א כדי לשלול את האפשרות לניהול תקין באופן הוגן של ביטולו בכל מהנוגע לרכוש. על בסיס זה, נקבעו בהחלטה ארבעה סעדים מצטברים:

1. ביטול חלקי של ייפוי הכוח – ייפוי הכוח המתמשך עליו חתמה האשל"א ביום 4.10.2020 בוטל, מכוח סעיף 32(א)(3) לחוק הכשרות, וזאת רק בכל הנוגע לרכושה של האשל"א. ביטול זה חל על ייפוי כוח שכבר הופעל בפועל, ולא רק מינוי שטרם הופעל.
2. הותרת התוקף לעניינים אישיים-רפואיים – בהיעדר מהצורך המעשי לשמר על רציפותו של האשל"א במרבית המקסימלית, בית המשפט הותיר את ייפוי הכוח על כנו בכל הנוגע לענייניה הרפואיים והאישיים, תחום בו לא התעורר הניגוד העניינים בין הצדדים.
3. מינוי אפוטרופוס חיצוני מקצועי לרכוש – בית המשפט מינה את עמותת מישלב באופן מידי כאפוטרופסית לרכוש האשל"א, על בסיס כתב עמדה שהגישה ביום 14.6.2026. צו המינוי הפורמלי ייחתם בנפרד בתיק הקשור.
4. מחיקת הדיון וסגירת התיקים – הדיון הקבוע ליום 7.10.2026 בוטל, והמזכירות תסגור את התיקים.

חשוב לציין: בית המשפט נמנע במכוון ממתן 'פתרון ביניים' – הקמת אפוטרופוס לדין מטעם המשיבה, שכן אין לו סמכויות לפעול ברכוש האשל"א ואין להעמידו לקבל הוראות ישירות מהאשל"א עצמה בשל יכולתה המוגבלת. לפיכך, נדרש גוף ניטרלי מלא בעל סמכויות לנהל את הנכסים, לבדוק את המצב הרפואי של האשל"א לאורך השנים, ולגבש את הגנתה מול התביעה – ואף להגיש תביעות נגדיות של המשיבה אם יתברר.

מסקנות משפטיות והמלצות מעשיות

בעיני משרד פרטי-משפטי, ניתן לגזור מפסק הדין ארבע מסקנות מרכזיות בעלות משקל יישומי בביצוע ייפוי כוח מתמשך ובייעוץ ללקוחות:

1. בחירת מיופה כוח נטול קונפליקט עניינים פוטנציאלי – בניית ייפוי כוח מתמשך יש לבחון בזהירות אם למיופה הכוח המיועד, או לבני משפחתו הקרובים, קיימים או צפוים חשבונות כספיות מהעיזבון העתידי. מומלץ לשקול מינוי אבחנה או שני מיופי כוח משותפים לצד חובת דיווח, כדי לצמצם את הסיכון המובנה שמציג בית המשפט בפסק הדין.
2. הפרדה בין סמכויות רכושיות לאישיות/רפואיות – כאשר יש חשש לניגוד עניינים בתחום הרכושי, רצוי לשקול מינוי מיופה כוח נפרד לעניינים הרכושיים, לעומת מיופה כוח לעניינים האישיים-הרפואיים, כפי שארע בפועל במקרה דנן. פיצול כזה מצמצם את הנזק בארועי ניגוד עניינים עתידי.
3. מנגנון ושקיפות – יש לשקול מינוי מצווה (משגיח) מכח סעיף 32א לחוק הכשרות שלא מעורב משפחה, וקביעת מנגנונים ביניים בדברי דיווח, כדי להקטין את הסיכון למצב בו נדרשת התערבות מלאה של בית המשפט.
4. אדם מבוגר שקרובו אליו ערב נסיבות רכושיות – אדם שמונה מיופה כוח לא יכול מניעה ואדקו לנהל את הרכוש בעוד הוא מצוי בסכסוך משפטי מול מעניק אותו מול המיופה, אפילו אם התביעה טרם הוכרעה לגופה; די בקיון נסיבות מבניות של ניגוד עניינים מבני כדי להצדיק ביטול או הגבלה של סמכויותיו.

מסקנה מרכזית: ביטול ייפוי כוח מתמשך שכבר הופעל בפועל אינו צעד תאורטי. כפי שעולה מפסק הדין, בית המשפט מוכן להתערב במצבים מתאימים אפילו בטרם קביעת ממצא עובדתי סופי לגבי טענות המיופה, ואין ביצירת ניגוד עניינים מבני כדי להוכיח קביעה פוזיטיבית של מעשה שלא כדין מצדו.

א"פ 55487-01-26; א"פ 15883-05-2 בית המשפט לענייני משפחה ירושלים

מאמר זה מסכם את מידע המפורסם בהחלטה האמורה ואינו מהווה ייעוץ משפטי פרטני. כל מי שמצוי בנסיבה דומה – בין אם מדובר בייפוי כוח מתמשך שעלול בו ניגוד עניינים, ובין אם מדובר בעריכת/עדכון ייפוי כוח מתמשך קיים – מומלץ לפנות לייעוץ פרטני טרם נקיטת צעדים.