ייפוי כוח מתמשך שנחתם חודשים ספורים לאחר אירוע מוחי – חובת הבירור של עורך הדין "מחמירה שבעתיים" – הערות על א"פ ‎74879-01-25

תמצית

בפסק דין מיום 12.10.2026 (א"פ (משפחה באר שבע) ‎74879-01-25‎ מ.ש נ' ע.ש) קיבלה כב' השופטת רותם קודלר עיאש, סגנית הנשיא בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע, בקשה של שניים מבניו של אדם כבן 75 להורות על ביטול ייפוי כוח מתמשך שחתם עליו אביהם ביום 26.9.2024, כחמישה חודשים לאחר שעבר אירוע מוחי קשה. ייפוי הכוח מינה את אחד הבנים כמיופה כוח בעניינים הרכושיים, האישיים והרפואיים. בית המשפט חייב את המשיבים בהוצאות בסך 30,000 ₪.

ההכרעה נשענה בעיקרה על חוות דעת המומחה מטעם בית המשפט, שקבע כי הממנה לא היה כשיר להבין את ייפוי הכוח המתמשך ואת השלכותיו במועד החתימה. לצד זאת, בית המשפט מתח ביקורת חריפה על אופן החתמת המסמך וקבע כי מקום שבו עורך הדין מודע לרקע רפואי וקוגניטיבי מורכב, חובת הבירור המוטלת עליו מכוח סעיף 32יד(א) לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות "מחמירה שבעתיים" ומחייבת דרישת אסמכתאות רפואיות עדכניות ומפורטות.

הרקע העובדתי והדיוני

הצדדים. הממנה, אלמן כבן 75 ואב לחמישה בנים בגירים. המבקשים הם שניים מהבנים; המשיבים 1–3 הם שלושת הבנים האחרים, ובהם המשיב 1, שמונה כמיופה הכוח. משרד הרווחה צורף כמשיב 4, ולממנה מונתה אפוטרופוס לדין.

הרקע הרפואי. עד לאירוע המוחי היה הממנה עצמאי לחלוטין ושלט בנכסיו. הוא אושפז במחלקה נוירולוגית מיום 21.4.2024 ועד 18.6.2024, ולאחר מכן הועבר לשיקום, שם הוגדר כמצוי במצב קוגניטיבי ותפקודי ירוד, תלותי באופן מוחלט בזולת ואינו מתמצא בזמן ובמקום. ביולי 2024 עבר להתגורר בדירה שכורה סמוך למשיב 1, בסיוע מטפלת.

המסמכים. ביולי 2024 (25.7.2024 ו-31.7.2024) חתם הממנה על ייפוי כוח נוטריוני לטובת המשיב 1. ביום 26.9.2024 חתם, בפני עורך דין ונוטריון, על ייפוי הכוח המתמשך נשוא ההליך.

הפעולות ברכוש. בתקופה שמאז האירוע המוחי בוצעו בחשבונות הממנה פעולות רבות, ובהן העברה של 90,000 ₪ בין חשבונותיו (28.10.2024), פירעון פיקדון של 100,000 ₪ (2.12.2024), העברת נכס מקרקעין של הממנה "ללא תמורה" לבנו של המשיב 1 (5.12.2024) ומשיכת חסכונות בסך כולל של 147,733.01 ₪. בית המשפט הבהיר כי טענות בעניין פעולות שבוצעו מכוח מסמכים אחרים אינן מתבררות בהליך זה.

ההליך. ביום 6.2.2025 ניתן צו מניעה האוסר על הפעלת ייפוי הכוח המתמשך, ובית המשפט הורה למנות לממנה עורך דין מייצג. האפוטרופוס לדין דיווחה על קשיים חוזרים בפגישה עם הממנה, ובכלל זה על שיחת טלפון שבה צעק אחד המשיבים והורה לממנה להוציאה מהבית. לאחר פגישה עם הממנה התרשמה כי הוא מבולבל מאוד, אינו מתמצא בזמן ומשיב תשובות שונות לאותה שאלה, וביקשה למנות מומחה. לאחר דחיות חוזרות בשל אי הבאת הממנה לבדיקה הוגשה חוות דעת המומחה ביום 8.8.2025. דיון ההוכחות התקיים ביום 1.1.2026. במקביל, בהליך קשור, מונה לממנה אפוטרופוס חיצוני לניהול כלל ענייניו, בהסכמת כל הבנים.

טענות הצדדים

המבקשים טענו כי אביהם הוחתם על ייפוי הכוח המתמשך כשלושה חודשים לאחר שחרורו מאשפוז ממושך, בעת שלא היה כשיר; כי מידע רפואי מהותי הוסתר מעורך הדין שערך את המסמך; וכי המשיב 1 פועל בחוסר תום לב ועושה שימוש פסול בנכסי האב, ככל הנראה מכוח ייפוי כוח אחר שהוצג לבנק. הם ביקשו לבטל את ייפוי הכוח מכוח סעיף 32כט(ב) לחוק, הן בשל מרמה, ניצול או לחץ, הן בשל היעדר כשירות.

המשיבים 1–3 טענו כי ייפוי הכוח נחתם כדין וכי הממנה היה כשיר. הם הסתמכו על סיכום שחרור רפואי מיום 8.10.2024 ועל מסמכים שנערכו כשבוע לפני החתימה, שבהם צוין כי הממנה צלול ובהכרה מלאה. לטענתם, הפעולות הכספיות בוצעו מכוח ייפוי כוח נוטריוני שעליו חתם הממנה מרצונו, והמשיב 1 דואג לכל צרכי אביו. הם אף טענו כי דווקא המבקשים נטלו תכשיטים ומשכו כספים מחשבונות הממנה.

הכרעת בית המשפט ונימוקיה

1. התשתית הנורמטיבית. תנאי בסיסי לעריכת ייפוי כוח מתמשך הוא כשירות הממנה בעת החתימה. סמכות הביטול מעוגנת בסעיף 32כט לחוק, ובית המשפט הביא את שלוש העילות החלופיות שבסעיף 32כט(א).
2. אימוץ חוות דעת המומחה. המומחה קבע באופן חד משמעי כי במועד החתימה הממנה לא היה כשיר קוגניטיבית להבין את ייפוי הכוח ואת השלכותיו, וכי גם כיום אינו כשיר לנהל את ענייניו. מאחר שהממנה לא היה במצב המאפשר עריכת המסמך הן בשחרורו מהאשפוז ביוני 2024 הן בבדיקה ביולי 2025, הסיק המומחה כי גם בין המועדים לא היה כשיר. בית המשפט התרשם כי חוות הדעת מנומקת וכי המומחה השיב בכנות ובסבלנות גם לשאלות קנטרניות, ולא מצא סיבה לסטות ממסקנותיה.
3. נימוס אינו כשירות. המומחה הבהיר, ובית המשפט אימץ, כי יכולתו החברתית הטובה של הממנה ושיחה נעימה עמו עלולות להטעות; הכרה והתמצאות בסיסית אינן מלמדות על כשירות לערוך מסמך מורכב כמו ייפוי כוח מתמשך.
4. ראיות תומכות. לצד חוות הדעת עמדו התרשמות האפוטרופוס לדין, התרשמותו הישירה של בית המשפט מהממנה בשיחה באולם, ועמדת כלל גורמי המקצוע.
5. דחיית עדות עורך הדין שערך את המסמך. עורך הדין אישר כי ידע על האירוע המוחי ועל האשפוז, וטען כי ראה "איזשהו אישור רפואי". בית המשפט קבע כי עדותו אינה עולה בקנה אחד עם תצהירו, שבו נטען להצגת מסמך רפואי קונקרטי, וכי בפועל הסתפק בהתרשמות עצמית, הגם שהכשרתו משפטית ולא רפואית.
6. לחץ והשפעה בלתי הוגנת. משנקבע כי הממנה לא היה כשיר, לא נדרש בית המשפט להכריע בעילת הלחץ, אך ציין כי קיים מסד עובדתי התומך גם בה, וכי המסמך נחתם בתקופה שבה הופעל על הממנה לחץ לחתום על מסמכים שונים בניגוד לטובתו ולרצונו.
7. נימוק עצמאי נוסף. בהליך הקשור הוסכם כי אין זה לטובת הממנה שענייניו ינוהלו בידי אחד הבנים בלבד, ובפרט כאשר מיופה הכוח מרצה מעת לעת תקופות מאסר. הסכמת כל הבנים למינוי אפוטרופוס חיצוני שימשה, לדברי בית המשפט, נימוק עצמאי ונוסף לביטול.
8. התוצאה. ייפוי הכוח המתמשך מיום 26.9.2024 בוטל. בית המשפט קבע כי המבקשים הרימו את הנטל הגבוה וסתרו את חזקת הכשרות ביחס למועד החתימה. המשיבים חויבו בהוצאות של 30,000 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, ופסק הדין הועבר גם לאפוטרופוס הכללי בעניין ביטול ייפוי הכוח שהופקד.

ניתוח משפטי והפסיקה שאוזכרה

עילות הביטול: סעיף 32כט(א)

בית המשפט ציטט את סעיף 32כט(א) לחוק, הקובע כי בית המשפט רשאי לבטל ייפוי כוח מתמשך או מינוי על פיו בהתקיים אחת משלוש עילות: (1) מיופה הכוח אינו מפעיל את סמכויותיו כראוי וכתוצאה מכך נגרמת לממנה פגיעה של ממש, או שאינו פועל לפי רצונו; (2) ייפוי הכוח ניתן כתוצאה ממרמה, ניצול, לחץ או השפעה בלתי הוגנת, או בעת שהממנה לא היה בעל כשירות; (3) אין די בייפוי הכוח לשמירת ענייני הממנה ויש למנות לו אפוטרופוס.

ההכרעה נשענה על החלופה השנייה, בחלקה הנוגע להיעדר כשירות. הנימוק "העצמאי והנוסף" שעניינו מינוי אפוטרופוס חיצוני קרוב במהותו לחלופה השלישית, אף שבית המשפט לא ייחס אותו במפורש לחלופה זו. ראוי להבחין בין השתיים: החלופה השנייה עוסקת בפגם במועד מתן ייפוי הכוח, ואילו השלישית צופה פני עתיד ואינה מניחה פגם ביצירת המסמך.

חזקת הכשרות והנטל לסתירתה

בית המשפט חזר על כך שהמבקשים נדרשים להרים "נטל גבוה" כדי לסתור את חזקת הכשרות ביחס למועד החתימה. הנטל הורם כאן באמצעות שילוב של ראיות: חוות דעת מומחה, תיעוד רפואי מתקופת האשפוז והשיקום, התרשמות האפוטרופוס לדין והתרשמות בית המשפט עצמו. הסקת הכשירות במועד החתימה מבדיקות שקדמו לו ושבאו אחריו, כאשר שתיהן מצביעות על ליקוי, היא דרך מקובלת להתמודד עם היעדר בדיקה בזמן אמת.

משקלה של חוות דעת המומחה

בית המשפט הפנה, כפי שאוזכר בפסק הדין, לרע"א 4575/00 פלונית נ' אלמוני, פ"ד נה(2) 321, 332 (2001), להלכה שלפיה בהיעדר ראיות בעלות משקל לסתירת האמור בחוות דעת המומחים, ייטה בית המשפט לאמץ את ממצאיהן ומסקנותיהן. המשיבים הציגו מסמכים רפואיים שבהם צוין כי הממנה "צלול ובהכרה מלאה", אך אלה לא עמדו מול חוות דעת שבחנה את השאלה הרלוונטית: היכולת להבין מסמך משפטי מורכב ואת השלכותיו. בכך מדגיש פסק הדין הבחנה מעשית חשובה: הערה רפואית כללית על צלילות אינה תחליף להערכה תפקודית-קוגניטיבית ממוקדת.

חובותיו של עורך הדין: סעיף 32יד(א)

זהו לב חשיבותו של פסק הדין. בית המשפט תיאר את החובות שמטיל סעיף 32יד(א) על עורך הדין המחתים על ייפוי כוח מתמשך כחובות "קונקרטיות ודווקניות": לוודא כי הממנה מבין את משמעות מתן ייפוי הכוח, מטרותיו ותוצאותיו, וכי המסמך נחתם מרצונו החופשי וללא לחץ או השפעה בלתי הוגנת. לדבריו, אין מדובר בחובות טכניות אלא מהותיות, שנועדו להגן על הממנה מפני ניצול. הדברים מובאים כאן כפי שתוארו בפסק הדין, ומומלץ לעיין בנוסח המלא של הסעיף.

בית המשפט קבע:

"מקום שבו עורך הדין מודע לרקע רפואי וקוגניטיבי מורכב, חובת הבירור וההתרשמות המוטלת עליו מכוח סעיף 32יד(א) לחוק מחמירה שבעתיים, ומחייבת דרישת אסמכתאות רפואיות עדכניות ומפורטות. דרישה שלא קוימה במקרה זה."

ועוד:

"מקום בו נערך ייפוי כוח מתמשך בפני עורך דין עליו לוודא כי עורך המסמך כשיר לערוך את המסמך המשפטי ולא רק מנהל שיחה נעימה."

בית המשפט הוסיף כי עורכי דין העורכים מסמכים מיוחדים, כגון צוואה וייפוי כוח מתמשך, אינם רשאים להסתפק במידע שמוסרת להם המשפחה או בהתרשמותם הכללית, ובמיוחד כאשר נמסר להם כי הממנה עבר אירוע מוחי חודשים ספורים קודם לכן. עוד ציין כי ספק אם ניתן היה בזמן אמת שלא להבחין במצב הבלבולי של הממנה.

הערה ביקורתית. פסק הדין אינו קובע רף כמותי או רשימה סגורה של אסמכתאות נדרשות, ואינו מכריע בשאלה אם הצגת אישור רפואי מפורט הייתה מכשירה את ההחתמה. עם זאת, המסר ברור: ידיעה על אירוע נוירולוגי סמוך מעבירה את עורך הדין מבדיקת שגרה לבדיקה מוגברת, וההתרשמות האישית, ככל שתהיה כנה, אינה מספיקה. מעניין גם שבית המשפט ציין כי עורך הדין שערך את המסמך ייצג את המשיבים בתחילת ההליך; פסק הדין אינו מרחיב בכך, אך הדבר מדגים את הסיכון שבמעבר מתפקיד המחתים הניטרלי לתפקיד בא כוחו של צד בסכסוך על אותו מסמך.

גבולות ההליך: ביטול המסמך אינו מחזיר את הנכסים

בית המשפט ציין במפורש כי מכוח מסמכים משפטיים אחרים שנחתמו באותה תקופה כבר "רוקנו" מרבית נכסי הממנה, וכי עניין זה אינו בגדר ההליך ויש לנקוט בהליכים מתאימים. עוד צוין כי הממנה אמר לבית המשפט שלא ידע כלל על העברת זכויותיו באחת הדירות לנכד, וכי רצונו הוא שרכושו יחולק בין חמשת בניו בחלקים שווים. ביטול ייפוי הכוח המתמשך הוא אפוא צעד הכרחי אך חלקי, ואינו מבטל את הפעולות שבוצעו מכוח ייפוי הכוח הנוטריוני או את העברת המקרקעין.

מסקנות משפטיות והמלצות מעשיות

מסקנות

1. אדם שעבר אירוע מוחי ונמצא בליקוי קוגניטיבי בתקופת האשפוז והשיקום עשוי להיחשב בלתי כשיר לערוך ייפוי כוח מתמשך גם אם בשיחה הוא נינוח, מנומס ומשיב לעניין.
2. מסמך רפואי כללי המציין "צלול ובהכרה מלאה" עשוי שלא לגבור על חוות דעת מומחה שבחנה את הכשירות הספציפית לעריכת מסמך משפטי מורכב.
3. ידיעה של עורך הדין על רקע רפואי-קוגניטיבי מורכב מחמירה את חובת הבירור שלו לפי סעיף 32יד(א), ומחייבת לדרוש אסמכתאות רפואיות עדכניות ומפורטות.
4. סתירה בין תצהיר עורך הדין המחתים לבין עדותו בחקירה עלולה לשלול את משקל עדותו בדבר כשירות הממנה.
5. ביטול ייפוי כוח מתמשך אינו מכריע בתוקפן של פעולות שבוצעו מכוח מסמכים אחרים; אלה מחייבות הליך נפרד.

המלצות לעורכי דין המחתימים על ייפוי כוח מתמשך

• כאשר ידוע על אירוע מוחי, אשפוז, שיקום או ירידה קוגניטיבית בחודשים שקדמו לחתימה, דרשו מסמך רפואי עדכני ומפורט, רצוי הערכה קוגניטיבית ממוקדת מרופא מומחה (גריאטר, נוירולוג או פסיכוגריאטר), ולא אישור כללי על צלילות.
• שמרו את המסמך הרפואי בתיק ותעדו בכתב מה הוצג, מתי ומי הציג אותו. תצהיר שנסמך על מסמך שאינו בתיק ייחשף בחקירה נגדית.
• קיימו את השיחה עם הממנה ביחידות, ללא בני משפחה ובלי שמי מהם מתלווה לחדר, ותעדו שאלות פתוחות ותשובות המלמדות על הבנת מהות המסמך, זהות מיופה הכוח, היקף סמכויותיו והאפשרות לבטלו.
• היו ערניים לסימני אזהרה: בן משפחה אחד המתאם, מביא ומשלם; מסמכים נוספים (ייפוי כוח נוטריוני, העברות נכסים) שנחתמו באותה תקופה; סכסוך בין האחים.
• כאשר יש ספק, דחו את החתימה עד לקבלת הערכה רפואית. דחייה של שבועות עדיפה על מסמך שיבוטל לאחר הליך ממושך.
• שקלו היטב ייצוג של צד בסכסוך על מסמך שערכתם והחתמתם בעצמכם.

המלצות למשפחות

• מי שחושש כי הורה הוחתם על ייפוי כוח מתמשך שלא כדין יכול לבקש צו מניעה האוסר על הפעלתו, כפי שנעשה כאן בשלב מוקדם.
• במקביל לבקשת הביטול, בחנו את כלל הפעולות שבוצעו ברכוש ההורה מכוח מסמכים אחרים, ושקלו הליכים מתאימים לגביהן ללא דיחוי.
• ייפוי כוח מתמשך שנערך מבעוד מועד, כשהממנה בריא וכשיר, ובליווי מסמך רפואי, הוא הדרך הטובה ביותר למנוע מחלוקות כאלה.

משקלו של פסק הדין

מדובר בפסק דין של ערכאה ראשונה, התלוי במידה רבה בעובדות המקרה ובחוות הדעת שהוגשה בו, ואינו מהווה הלכה מחייבת. לא נבדק אם הוגש ערעור על פסק הדין. עם זאת, הקביעות בדבר היקף חובת הבירור של עורך הדין משקפות את מגמת בתי המשפט להחמיר בבחינת אופן עריכתם של מסמכים אלה.

פרטי התיק ובית המשפט

• מספר התיק: א"פ ‎74879-01-25‎ ש. ואח' נ' ש. ואח' (בנבו: אפ (ב"ש) ‎74879-01-25‎ מ.ש נ' ע.ש)
• בית המשפט: בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע
• שופטת: כב' השופטת, סגנית הנשיא רותם קודלר עיאש
• מועד מתן פסק הדין: 12 באוקטובר 2026, א' בחשוון תשפ"ז, בהעדר הצדדים
• פרסום: בית המשפט התיר את העברת פסק הדין למאגרי פסיקה בהשמטת פרטים מזהים. שמות הצדדים מובאים כאן בראשי תיבות, כפי שהם מופיעים בפסק הדין.

המאמר מביא מידע כללי בלבד ואינו מהווה ייעוץ משפטי. כל מקרה נבחן לפי נסיבותיו.

שלמה כ"ץ, עו"ד
טל': 054-4322142
דוא"ל: office@skatz-law.com
וואטסאפ
ליצירת קשר