אפוטרופסות משותפת על בגיר: שקיפות, חשבון נפרד וניהול קצבאות הנכות – הערות על א"פ 23360-08-25

תמצית

בהחלטה מיום 20.10.2026 (א"פ (קריות) 23360-08-25 ר.ג. נ' ת.ג.) דנה כב' השופטת שירי היימן, סגנית נשיאה לענייני משפחה במחוז חיפה, בבקשה למתן הוראות בעניין ניהול ופיקוח על קצבת הנכות של בת בגירה (כבת 20.5) שמונה לה אפוטרופוס. הוריה, שנפרדו, מונו אפוטרופסים ביחד ולחוד על ענייניה הרכושיים, האישיים והרפואיים. האב טען כי האם מנהלת את כספי הקצבאות באופן חד-צדדי, וכי מאז 28.1.2026 הועברו הקצבאות לחשבון שפרטיו לא נמסרו לו. האם טענה כי פעלה כדין, בתום לב ובפיקוח הגורמים המוסמכים, וכי היא המטפלת העיקרית בבת.

בית המשפט קיבל את עיקרי הבקשה. נקבע כי הפטור התקופתי מהגשת דוחות, שניתן לאם על ידי היחידה לפיקוח על אפוטרופוסים, אינו פוטר אותה מחובת שיתוף פעולה ושקיפות כלפי האב והאפוטרופוס לדין; כי הפקדת הקצבאות בחשבון האם מחודש 3/2026 עמדה בניגוד לחובה לנהל את כספי האדם בחשבון נפרד על שמו, ללא אישור בית המשפט; וכי אפוטרופוסית אחת אינה יכולה לנהל את כספי החסויה ללא שקיפות כלפי האפוטרופוס הנוסף.

בית המשפט הורה כי הקצבאות יופקדו בחשבון הרשום על שם הבת, כי לאב תהיה גישה אליו, כי כל פעולה מהותית בחשבון, לרבות שינוי חשבון, תיעשה בהסכמת שני האפוטרופוסים, וכי האם תמציא בתוך 21 יום את פרטי החשבון ודפי החשבון שבהם הופקדו הקצבאות מינואר 2026 ועד היום. ההחלטה אינה כוללת ממצא בדבר שימוש לרעה בכספים.

הרקע העובדתי והדיוני

הצדדים, יהודים, נישאו ביום 2.4.2003 ונולדו להם שבעה ילדים, מהם ארבעה קטינים, והבת נשוא ההחלטה. נישואיהם עלו על שרטון והם נפרדו בחודש 7/2024. בין הצדדים מתנהלים הליכים רבים: תביעות רכוש, מזונות ומדור, תביעה לאחריות הורית בלעדית, הליך קטינים נזקקים וצווי הגנה.

ביום 10.4.2024 ניתן צו מינוי אפוטרופסות ובו מונו שני הצדדים להיות אפוטרופוסים "ביחד ולחוד" על ענייניה הרכושיים, האישיים והרפואיים של הבת. בצו נקבע כי על האפוטרופוסים לפעול בהתאם לדין, להגיש למשרד האפוטרופוס הכללי פרטה ודוחות, ולקבל אישור מראש של בית המשפט לפעולות המנויות בסעיף 47 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, תשכ"ב-1962 (להלן: חוק הכשרות).

טענות הצדדים

טענות האב. האב טען כי כל פעולה מהותית בכספי הבת וקצבאותיה מחייבת שקיפות מלאה, שיתוף פעולה ונאמנות לטובתה בלבד. לטענתו, האם פתחה חשבון בנק ללא שיתופו, ללא מסירת פרטים וללא גישה למידע, וכשנודע לו על החשבון ועל תנועות כספיות משמעותיות בו, פנה לבנק וביקש שכל משיכה או פעולה מהותית תיעשה באישור שני האפוטרופוסים. עוד טען כי מ-28.1.2026 הועברו הקצבאות לחשבון אחר שפרטיו לא נמסרו לו, וכי פניותיו לקבלת מידע לא נענו. מצב זה, לטענתו, אינו מתיישב עם חובות האפוטרופוס, פוגע בחובת השקיפות והדיווח ומרוקן מתוכן את המינוי המשותף. האב עתר להורות לאם למסור לבית המשפט ולאפוטרופסית לדין את מלוא פרטי החשבונות ותנועותיהם, להשיב לחשבון הבת סכומים שנגרעו ככל שיתברר שנעשה שימוש בכספיה, ולהורות כי פעולה מהותית בחשבון תיעשה בידיעת שני האפוטרופוסים.

טענות האם. האם טענה כי הבקשה מבוססת על הצגה חלקית ומגמתית של העובדות. לטענתה, פעלה בתיאום עם האפוטרופוס הכללי, המוסד לביטוח לאומי, הבנק וגורמי הרפואה והטיפול. היא הצביעה על כך שביום 5.9.2024 ניתן לה פטור תקופתי מהגשת דוחות לחמש שנים; שביום 5.11.2024 אושר סל מחיה חודשי של 12,488 ₪ מחודש 8/2024, ועל כל הוצאה חריגה מעבר לסל יש לבקש אישור מראש; ושביום 2.12.2024 החליט המוסד לביטוח לאומי למנותה כמקבלת הגמלה. לטענתה, חשבון הבת נפתח וננהל כחשבון ייעודי, יתרתו הגיעה ל-217,160 ₪ ביום 28.1.2026 ובהמשך הופקדו 217,000 ₪ בתוכנית חיסכון (3.6.2026). את הפקדת הקצבאות בחשבונה מחודש 3/2026 הסבירה כחלק מניהול מעשי של הכספים, בהיות הבת מתגוררת אצלה ובשל עומס הטיפול הגובר בעת היעדרות הבת מהמסגרת היומית. האם הוסיפה כי צירפה קבלות ואסמכתאות להוצאות רפואיות וטיפוליות, כי היא נושאת לבדה בטיפול היומיומי, וכי אינה מתנגדת לשקיפות מלאה. היא ביקשה לדחות את הבקשה ולחייב את האיש בהוצאות, ולחלופין לקבוע כי די במסמכים שהומצאו. כן טענה כנגד המשקל שיש לייחס לחוות דעת האפוטרופסית לדין, בהיעדר מפגש עם הבת במסגרתה היומית.

עמדת האפוטרופסית לדין. האפוטרופסית לדין מסרה כי במשך חודשים פנתה לאם בכתב ובדוא"ל וביקשה מסמכי הכנסות וקצבאות, הסכם שכירות, פירוט הוצאות, וברור אם נקבע סל מחייה ואם קיימת החלטה להעברת קצבאות השירותים המיוחדים לידי האם, וכי לא קיבלה מענה או מסמכים. היא הודיעה כי אין לה התנגדות לסעדים המבוקשים ושיש טעם רב בבקשה.

הכרעת בית המשפט ונימוקיה

1. המסגרת הנורמטיבית (סעיפים 36–39 להחלטה). בית המשפט הביא את סעיף 46 לחוק הכשרות (אפוטרופסים במשותף: חובה לפעול בהסכמה; פעולה של אחד טעונה הסכמת האחרים או אישור בית המשפט; חריג לעניין שאינו סובל דיחוי; אחריות יחד ולחוד), את סעיף 67ד(א) (חובת שקידה, מיומנות, מסירות ותום לב לשמירת עניינו של האדם ולא לטובת ענייני האפוטרופוס), את סעיף 44 (סמכות להורות לאפוטרופוס בכל הנוגע למילוי תפקידו), ואת תקנה 15(א) לתקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות (סדר הדין וביצוע), תש"ל-1970, לפיה אפוטרופוס ינהל את כספי האדם בחשבון נפרד על שם האדם.
2. צו המינוי (סעיף 40). בית המשפט הזכיר את צו המינוי מיום 10.4.2024 על חובותיו.
3. המסמכים שהוצגו (סעיף 44). מתגובת האם עולה: פטור מהגשת דוחות לחמש שנים מ-5.9.2024; אישור סל מחיה של 12,488 ₪ מ-8/2024 (5.11.2024); החלטת המוסד לביטוח לאומי מ-2.12.2024 על מינוי האם כמקבלת הגמלה; חשבון בנק שנפתח על שם הבת ביום 13.8.2024, ושבו הופקדו הקצבאות מ-8/2024 עד 1/2026 (יתרה של 217,160 ₪ ביום 28.1.2026 והפקדה של 217,000 ₪ לתוכנית חיסכון ביום 3.6.2026); הפקדת הקצבאות בחשבון האם מ-3/2026; אסמכתאות להוצאות; זכאות לשירותים מיוחדים מ-21.6.2024 ברמת "תלות מוחלטת בזולת במידה רבה במיוחד"; ומסמכים רפואיים.
4. דוחות תקופתיים ופרטה (סעיף 45). מכוח הפטור שקיבלה האם עומדת בהוראות סעיפים 51 ו-53 לחוק. עם זאת, "על האישה לשתף פעולה עם האיש והאפוטרופוס לדין ולהמציא להם דוחות ומסמכים בכל הנוגע לניהול כספי האשל"א".
5. הפרת תקנה 15(א) (סעיף 46). עד 1/2026 הופקדו הקצבאות בחשבון על שם הבת, ומ-3/2026 בחשבון הרשום על שם האם. בכך פעלה האם בניגוד לחובת ניהול הכספים בחשבון נפרד, ללא אישור בית המשפט.
6. שקיפות כלפי האפוטרופוס הנוסף (סעיף 47). משמונו שני ההורים אפוטרופוסים על ענייניה האישיים, הרפואיים והרכושיים, אין האם יכולה לנהל את כספי הבת ללא שקיפות כלפי האפוטרופוס הנוסף.
7. ההוראות (סעיף 48): (א) הקצבאות יופקדו בחשבון הרשום על שם הבת, ולאב תהיה גישה לחשבון; (ב) כל פעולה מהותית בחשבון, לרבות שינוי חשבון, תיעשה בהסכמת שני האפוטרופוסים; (ג) האם תמציא בתוך 21 יום את פרטי חשבון הבנק ודפי החשבון שבהם הופקדו הקצבאות מינואר 2026 ועד היום.

ניתוח משפטי והפסיקה שאוזכרה

א. אפוטרופסות משותפת: חובת ההסכמה (סעיף 46)

ההחלטה מיישמת את מנגנון סעיף 46 על האפוטרופסים ההוריים: שיתוף פעולה והסכמה הם הכלל, ובמחלוקת מכריע בית המשפט. ולפי הסעיף מינוי משותף מניח רצון של כל אחד מהצדדים לשתף פעולה עם רעהו. ההחלטה מיישמת עיקרון זה על מוקד קונקרטי: מידע וגישה לחשבון.

הערה. הצו המקורי מינה את ההורים "ביחד ולחוד", והחלטה זו אינה מנתחת את משמעות הלשון הזו ביחס ללשון "במשותף" שבפתיח סעיף 46. התוצאה המעשית היא שבית המשפט הפעיל את מנגנון ההסכמה ההדדית, ולפיכך מומלץ לנסח את צווי המינוי ואת הבקשות בבירור מי מהאפוטרופוסים מוסמך לפעול לבדו ובאילו עניינים.

ב. חובת האמון והשקידה (סעיף 67ד(א))

סעיף 67ד(א), שצוטט בהחלטה, מחייב את האפוטרופוס לפעול בשקידה, במיומנות, במסירות ובתום לב לשמירת עניינו של האדם ולא לטובת ענייניו שלו.

ג. סמכות בית המשפט להורות (סעיף 44)

ההחלטה נסמכת על סעיף 44 כבסיס להוראות שניתנו לאפוטרופוס שלא מילא את תפקידו כדין. לפי לשון הסעיף כפי שצוטטה בא"פ (משפחה ירושלים) 43054-04-23 (ראו להלן), רשאי בית המשפט, בכל עת, לבקשת האדם, האפוטרופוס, היועץ המשפטי לממשלה או צד מעוניין, ואף ביוזמתו, לתת לאפוטרופוס הוראות "בכל ענין הנוגע למילוי תפקידו". בהחלטה שבפנינו הוראות כאלה ניתנו לעניין שלושה נושאים: מיקום הקצבאות, מנגנון הסכמה, וחובת גילוי בתוך מועד קצוב.

ד. חשבון נפרד על שם האדם (תקנה 15(א))

לפי נוסח התקנה כפי שצוטט, אפוטרופוס ינהל את כספי האדם בחשבון נפרד על שם האדם. בית המשפט קבע כי הפקדת הקצבאות בחשבון האם מ-3/2026 הפרה חובה זו "בלי לקבל אישור מבית המשפט".

בתמ"ש (משפחה תל אביב-יפו) 4808-05-18 א.כ. נ' צ.כ (4.9.2023) הובאה, בהפניה לפסק דין קודם של אותה ערכאה (תמ"ש (ת"א) 17364-12-12), הגישה ולפיה אפוטרופוס, למעט בהחזר הוצאות שוטפות, אינו רשאי ליטול כספי החסוי ללא היתר מבית המשפט, וכי נטילה כזו מפרה את חובת הנאמנות. גישה זו, שהובאה בערכאה דיונית, מחזקת את ההכרח להבחין בין כספי החסוי לבין כספיו של האפוטרופוס, גם כשהאפוטרופוס הוא המטפל העיקרי.

ה. פטור מדוחות אינו פטור משקיפות

בית המשפט קבע כי הפטור מהיחידה לפיקוח על אפוטרופוסים משמעו עמידה בהוראות סעיפים 51 ו-53 לחוק, אך אינו פוטר את האם מחובת שיתוף פעולה והמצאת דוחות ומסמכים לאב ולאפוטרופוס לדין. זו קביעה מעשית חשובה: פטור מדיווח לגורם המפקח הוא עניין אחד, וחובת שקיפות בין שני אפוטרופסים משותפים ובפני האפוטרופוס לדין היא עניין אחר.

מסקנות משפטיות והמלצות מעשיות

מסקנות משפטיות

1. בהחלטה זו נקבע כי ניהול כספי הקצבאות של אדם שמונה לו אפוטרופוס אינו עניין פרטי של אפוטרופוס אחד כאשר מונו שניים.
2. פטור תקופתי מהגשת דוחות לגורם המפקח אינו מתיר אטימות מידע כלפי האפוטרופוס הנוסף והאפוטרופוס לדין.
3. קצבאות האדם צריכות להיות מופקדות בחשבון נפרד על שמו. הפקדתן בחשבון אישי של האפוטרופוס, ללא אישור בית המשפט, נחשבה הפרה של תקנה 15(א) גם כשהאפוטרופוס הוא המטפל העיקרי.
4. פעולה מהותית בחשבון, ובכלל זה החלפת חשבון, מחייבת הסכמת שני האפוטרופוסים.
5. בית המשפט רשאי להטיל חובת גילוי בתוך מועד קצר (21 יום), גם בלא ממצא על שימוש לרעה בכספים.

המלצות מעשיות

לאפוטרופוס המנהל את הכספים:

• לנהל את קצבאות האדם בחשבון נפרד על שמו מהיום הראשון. כל סטייה, לרבות העברת הקצבאות לחשבון המטפל לצורך הוצאות משק הבית, ראוי שתיעשה רק באישור מראש של בית המשפט.
• להפריד בין הוצאות האדם לבין הוצאות האפוטרופוס ומשק ביתו, לתעד כל הוצאה בקבלות, ולפעול במסגרת סל המחיה המאושר ולבקש אישור מראש להוצאות חריגות.
• לשתף את האפוטרופוס הנוסף בדפי חשבון ובמידע באופן שוטף ובלי להמתין להליך משפטי, ולענות בכתב לפניות האפוטרופוס לדין.
• לא להסתמך על פטור מדוחות כעל פטור משקיפות.

לאפוטרופוס המבקש פיקוח:

• לפנות בכתב ולתעד פניות שלא נענו (הדבר נזכר בעמדת האפוטרופסית לדין בהחלטה).
• לפרט בבקשה תאריכים ופעולות ספציפיות (מועד העברת הקצבאות, חשבון היעד), ולבקש סעדים מדורגים: גישה לחשבון, הסכמה הדדית לפעולות מהותיות, וגילוי מסמכים בתוך מועד קצוב.
• לבחון את הצורך בסעד השבה רק לאחר קבלת הדפים, ולהוכיח נזק לחסוי.

בשלב מינוי האפוטרופוס, בתכנון משפחתי מראש ובהסכמים בין בני זוג:

• בבקשה למינוי אפוטרופוס לבגיר, לשקול כבר בשלב המינוי חלוקת תפקידים בין האפוטרופוסים (למשל אפוטרופוס לגוף ואפוטרופוס לרכוש), וכן להסדיר בצו את מנגנון החשבון, הגישה והדיווח. סעיף 45 לחוק הכשרות מאפשר לבית המשפט, אם ראה סיבה מיוחדת, למנות יותר מאפוטרופוס אחד ולהחליט אם להטיל את התפקידים במשותף או לחלקם.
• בהסכמי גירושין ובהסכמים בין בני זוג, לרבות הסכמי ממון, שבהם יש ילד בגיר שמונה לו אפוטרופוס, כדאי להסדיר מראש את ניהול הקצבאות: באיזה חשבון, מי רשאי למשוך, ומהו מנגנון הדיווח.
• כאשר מערכת היחסים בין ההורים עלולה להתערער, ראוי לשקול מינוי אפוטרופוס מקצועי או צד שלישי לרכוש, או שילוב מנגנוני פיקוח, במקום אפוטרופסות משותפת הנשענת על שיתוף פעולה שאינו מובטח.

פרטי התיק ובית המשפט

• מספר תיק: א"פ (קריות) 23360-08-25, ר.ג. נ' ת.ג. (בקשה מס' 12)
• בית המשפט: בית המשפט לענייני משפחה בקריות
• שופטת: כב' השופטת שירי היימן, סגנית נשיאה לענייני משפחה – מחוז חיפה
• תאריך ההחלטה: 20 באוקטובר 2026 (ט' חשוון תשפ"ז)

המאמר כללי ואינו מהווה ייעוץ משפטי.

שלמה כ"ץ, עו"ד
טל': 054-4322142
דוא"ל: office@skatz-law.com
וואטסאפ
ליצירת קשר